בית - פרשת-שבוע - פרשת דברים חס"ה לשבת 

עוד עדכונים

פרשת דברים - חס"ה לשבת 

מה ענה רבי יהונתן אייבשיץ ליצר הרע בעודו ילד? מדוע בכה רבי אברהם רפול כשראה את האריה מאחורי סורג ובריח בגן החיות? והאם מותר ללבוש בשבוע הבא בגדים מכובסים? • חידוש סיפור והלכה לפרשת דברים

רבי יוסף שמואלי  | יום חמישי ד' מנחם אב התשפ"ד  |  08.08.2024  |  14:00

חידוש

"שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק" (א, טז)

רבי יהונתן אייבשיץ ביום היותו בר מצווה נשאל על ידי אחד מבני ביתו: מכיון שעד היום - יום מלאות לך י"ג שנה - לא היה בך היצר הטוב, ורק היצר הרע ביקש להשפיע עליך, כיצד היית נוהג כאשר בא אליך היצר הרע לפתותך, במה היית דוחה אותו, השיב הנער החכם: כאשר בא יצר הרע ומנסה לשדלני, כך הייתי עונה לו: כתוב בתורה שמוע ושפטתם צדק, ועל כך אומרים חז"ל הרי זו אזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין חברו, ואזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבוא בעל דין חברו. בהלכה מפורשת זו, התלהב הנער כמנצח, דחיתי את יצרי הרע, וכך אמרתי לו: שתוק והפסק מיד את שידוליך, שכן לפי ההלכה אסור לך להשמיע את דבריך, ואף אסור לי לשמוע את טענותיך לפני בוא בעל הדין השני, הלא הוא היצר הטוב, רק כאשר יהיה אף הוא נוכח במשפט, תוכל להשמיע דבריך, ואשפוט עם מי משניכם הצדק.

 

סיפור

גלות השכינה

מסופר על מו"ר רבי אברהם רפול זקן חכמי ארם צובה, שפעם אחת הזדמן שהלך לגן החיות, וכאשר הגיע למקום בו נמצא האריה וראה את האריה איך שהוא שואג מאחרי סורג ובריח, התחיל לבכות, ולא היה אפשר לעצור אותו, אמרו לו כבוד הרב מדוע בוכה, והשיב אין אתם יודעים מש"כ בזוה"ק על השכינה בגלותא בבית אסורים דילה ושואגת בכל יום ויום אוי לבנים שבגללם החרבתי את ביתי והגליתים לבין האומות, ולכן אני בוכה, כי כך נראה צער השכינה הקדושה.

הבעיה אתנו שאנחנו לא מרגישים כלל בצער השכינה, וכמו שאמר המגיד למרן הקדוש אם הייתם חשים אחד מאלף מצער השכינה לא הייתם יכולים להנות משום דבר בעולם, וכמו שאמרו על זה משל לאדם שקיבל בשורה קשה ומרה שבנו יחידו נהרג והוא בוכה ומיילל, בא אחד והציע לו איזה מאכל מיוחד בטעמו ובמינו שאין כמוהו לחיך, וכי יעלה על הדעת שאותו אדם ישים לב על איזו תאוה בשעה כזאת, כך צריך להיות לנו צער השכינה שנרגיש את צערה בכל רגע ורגע, כמה היא בצער, וכל שכן שכל צערה הוא בגלל עוונותינו, כי בידינו לפדות אותה מגלותה, וע"י שאנחנו נחזור בתשובה הקב"ה ירחם עלינו ויבנה לנו בית מקדשנו ותפארתנו.

 

הלכה

דינים השייכים בשבוע שחל בו תשעה באב

א. אסור להסתפר ולהתגלח, וכן אסור ללבוש בגדים מכובסים או לכבסם (למעט בגדים של ילדים קטנים עד גיל 6-7). בנוסף לא מתרחצים עם מים חמים אלא עם מים קרים בלבד.
ב.  היות ובשבוע הבא עד תשעה באב יהיה אסור ללבוש בגדים מכובסים, לכן צריך כבר היום "להכין" בגדים לימים אלו. איך מכינים? לובשים בגדים מכובסים למשך חצי שעה ואח"כ מורידים ולובשים שוב בגדים מכובסים למשך חצי שעה עד שיצטברו מספיק בגדים.

 

תשעה באב
א.  תשעה באב מתחיל כבר מהלילה שלפניו (יום שני הקרוב בשקיעה), ולכן כבר מאז מתחיל חמשת העינויים: אכילה ושתיה, רחיצה (אפילו במים קרים), נעילת מנעלי עור, סיכה (לסוך את הגוף בשמן) ותשמיש המיטה וכן אסור ללמוד תורה.
ב.  הילדים (לפני בר מצוה) פטורים מלהתענות בתשעה באב, [ואין בזה חינוך, שאנו מאמינים בביאת המשיח]. אבל אל יאכילו אותם מעדנים. ויולדת תוך שלשים יום ללידה, פטורה מלהתענות בתשעה באב, ותאכל מיד בבוקר. ולאחר שלושים יום, חייבת להתענות, אף אם היא מניקה, אלא אם כן היא חלשה וצריכה לאכול, שאז דינה כחולה.
ג. לא אומרים שלום לחבירו בתשעה באב. ומי שלא יודע ואמר, משיב לו בשפה רפה.
ד. נהגו ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין כל יום עשירי (י' באב) דעיקר החורבן היה בתשעה באב לעת ערב והמשיך עד לסוף יום עשירי.

 

 

 

 

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!